זה מתקרב!
כל כך הרבה דברים מסמנים את התקרבות הטיסה:
החיסונים השניים שלי שהיו ב-25, חודש לפני הטיסה.
כשחיכיתי בתור שלא נגמר בירושלים, בין צעקות המבוגרת שטסה לסין להצטרף לבנות שלה לטיול והקללות שהמבוגר השני עם הילדה שלו סינן לעבר 3 צעירים שעקפו בתור הרגשתי איך פרפרי התרגשות מתחילים להתכדרר בבית החזה שלי. עוד חודש!!!
ואז, תחילת החודש: החתונה של מעין וגיא שהיתה אתמול וזו של מירב ורועי שתהיה מחר מסמנות את זה שאטוטו מגיע י"ז בתמוז, ו זה פחות מ3 שבועות לטיסה....
בעבודה כבר אמרתי לזו שמתחתנת 5 ימים אחרי הטיסה שלי להודו שלצערי לא אשתתף בשמחה שלה תוך כדי ריקודים- מן הסתם אבלה ערב משפחתי באיזה מסעדה הודית או צופה בשיחות פשוטות של אבא שלי עם האחים שלו.
התכנונים לטווח זמן קרוב ולא רחוק, בלי נקיפות מצפון שלא אהיה באוגוסט בעבודה.
החפיפה שאני עושה בעבודה לזו שתחליף אותי.
המודעה שאני מפרסמת על החדר שלי לחודש אוגוסט בתקוה שמישהי תקל מעלי את השכירות בחודש הזה.
זה מתקרב!
ואני, מלבד הריגושים פתאום נזכרת בכל הדברים הקטנים שעדיין לא עשיתי ושאני צריכה לעשות, ובהקדם. יש את הדברים החשובים יותר והחשובים פחות, אבל אני מרגישה שאני די שאננה, ואולי לא כל כך בצדק.
והכי אני חושבת שאם לי מקפצצים הפרפרים בבית החזה בכזה מרץ- מעניין מה קורה בבית החזה של אבא שלי....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה