בדרך לדירה השותפה שלי ,ר', מתקשרת ושואלת האם אני יודעת איפה השיבר של המים נמצא כי כשהיא נכנסה להתקלח הברז של המים נשאר אצלה ביד והמים פשוט זורמים להם בלי יכולת לעצור אותם....
אני מציעה לה להתקשר לבעל הבית שיש לו ,שיהיה בריא, רעיונות יצירתיים ואולי הוא אפילו יודע איפה השיבר נמצא. כשאני על האוטובוס אני תוהה לעצמי מה קורה בדירה עכשיו עם כל ה'מים-מים-מים-מים-אוי מים בששון' הזה ולא כיף לי בכלל כי בא לי מקלחת ולא בא לי כאבי ראש מיותרים מעבר למה שיש לי כבר.
מגיעה לדירה ופותחת את הדלת. מלבד זרזיף מים שקט אני לא שומעת כלום, באיזה שהוא מקום אני חושבת לעצמי 'סתם עפת על עצמך שהמצב חמור', אבל אז ד' (השותפה השניה) אומרת לי שבעל הבית היה פה וניסה לסדר כמה שיותר עד שהאינסטלטור יגיע מחר, 'אני חייבת לראות את הפנים שלך כשתראי מה הוא סידר לנו....' ככה היא אומרת לי כשאני מתקדמת לעבר האמבטיה, וזה מה שנגלה לנגד עיני: הדלי וגיגית הכביסה על רצפת האמבטיה מקבלים אליהם את המים שיוצאים בזרזיף קלוש מהברז, ועל הברז יש יצירת אומנות שמורכבת מסמרטוט מלופף ומחוזק בחוט פשתן ומברג שתקוע כמה שיותר עמוק בברז כדי למנוע דליפה של הרבה מים. מחזה מוזר, תאמינו לי.
אבל אני בכלל מתעכבת עדיין על עניין הגיגיות, באחת זה מחזיר אותי להודו (שאני רגל אחת שם): Hot Buchet.
 |
| ככה זה נראה אצלי בדירה.... (צילום נוראי מפלאפון נוראי) |
 |
| שימו לב לאינסטרומנטים שבעל הדירה הוסיף כדי לעצור את הזרם |
וזה מזכיר לי:
ביום שטסתי להודו דוד שלי התקשר אלינו (בן הזוג של הדודה שגרה בדלהי, אצלם התארחתי בהתחלה ובסוף הטיול) ואמר שמאוד קר שם אז שאני אביא איתי בגדים חמים, וכשאני אגיע אני אתחמם באמבטיה חמה ומהאוכל שהם יכינו לי. מאותו הרגע לא הפסקתי לפנטז על האמבטיה החמה שאני אקבל: מלחי אמבט, קצף, אדים שעולים מהמים ועוד כל מה שמשתמע... הגעתי לאוזבקיסטאן וכשאני כמעט מחליקה על הקרח בירידה מהמטוס אני מפנטזת על האמבטיה שאני אקבל כשאגיע. ככה אני עוברת את שדה התעופה ואת קבלת הפנים הנעימה שחיכתה לי, את הנסיעה הביתה, את הנסיון להבין את המבטא של דוד שלי שהיה לי מאוד קשה, באיזה שהוא מקום יושבת לי האמבטיה במקום בטוח. שום דבר לא בוער כשאנחנו מגיעים: הולכים לבאזאר לקנות חלב ובדרך עוקפים 3 פרות שרובצות במעבר, אוכלים בנחת ורק אז אני נכנסת לחדר האמבטיה: דוד שלי מסביר לי איזה ברז זה חמים, איזה קרים, מבקש לזכור לכבות את ה'גייזר' כשאני מסיימת להתקלח כי 'חבל על החשמל'. דוד שלי מסיים להסביר לי ובא לצאת. רגע לפני שהוא סוגר את הדלת אני שואלת למה יש 2 דליים באמבטיה. 'אה, זה? את רואה, פעם חיברנו את הצנרת למקלחת אבל זה לא היה לנו נוח, הרגשנו לא נקיים- אז ניתקנו את הזרם לזה. עכשיו אנחנו משתמשים כמו שכולם משתמשים: בבאקט. זה הכי יעיל והכי חסכוני', מסיים לדבר ויוצא.
לא ידעתי את נפשי!!!
במשך חצי טיול ניסיתי להבין איך משתמשים בזה ורק היום הצלחתי!!......
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה